1. כתב האישום מייחס לנאשמים בצוע שתי עבירות של עבודות בנייה ללא היתר במקרקעין הידועים כגוש 6728 חלקה 198, ברחוב קדושי מצרים 18 יהוד - מונוסון (להלן: "המקרקעין").
2. הואיל והנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום, בפני עמיתי, כב' השופט (סג"נ) גולדס, לפיכך נקבע התיק להוכחות.
3. העיד בפני מפקח הבנייה אצל הועדה המקומית לתכנון ובנייה יהוד- מונוסון, מר נפתלי קליין, ובאמצעותו הגישה המאשימה את גליון גביית העדות של הנאשמת מס' 2 (מוצג ת/6).
עיון בגיליון ההודעה הנ"ל, מעלה, כי הנאשמת מס' 2 הודתה בעובדות כתב האישום במסגרת אותה עדות, שנמסרה על ידה עוד בתאריך 09.09.08. במהלך גביית העדות הוצגו בפני הנאשמת מס' 2 העובדות המתייחסות לעבירות המיוחסות לה, ולבעלה, הנאשם מס' 1, ודהיינו: בצוע שתי עבודות ללא היתר בנייה במקרקעין כדלקמן: בניית תוספת לבית מגורים קיים בשטח של כ- 60 מ"ר וכן בניית סככה בשטח של כ - 15 מ"ר. הנאשמת מס' 2 הודתה כי היא ובעלה, הנאשם מס' 1, אכן בצעו את עבודות הבנייה וניסתה לסייג את אחריותם הפלילית בכך שהסתמכו על מכתב של ראש העיר: "לא היינו עושים זאת ולא בונים ולא מרימים קירות לולה (צ"ל- לולא- ש.ק.ו) ראש העיר לא הוציא מכתב (מצ"ב) בעניין שיפוץ ותיקון יחידת המגורים" (למכתבו של ראש העיר אתייחס בהמשך עת אדון בטענת הנאשמים להגנה מן הצדק).
4. נסיבות גביית העדות פורטו על ידי מר קליין בעדותו בפני ושוכנעתי כי העדות האמורה נגבתה מרצונה הטוב והחופשי של הנאשמת מס' 2 ולאחר תיאום מראש עם עורך דינם דאז של הנאשמים. אציין, כי הנאשמת מס' 2 בחרה שלא להעיד במהלך המשפט ולא העלתה טענת אי קבילות כנגד המוצג ת/6.
5. על פי דיני הראיות, די בהודיית חוץ של נאשם על מנת להרשיעו בתוספת של "דבר מה נוסף" וזה האחרון מצוי גם מצוי בחומר הראיות שבפני, כפי שיפורט להלן.
6. בפני בית המשפט העידו שלושת מפקחי הועדה המקומית לתכנון ובנייה יהוד - מונוסון, שי אדלר, פבל זינגרמן ונפתלי קליין שנזכר לעיל. מלבד עדותם שלהם עצמם הוגשו במהלך עדותם דו"חות הפיקוח שערכו בזמן אמת - ת/1, ת/12, ת/14, ת/16-ת/18 ות/7.
כמו כן, הוגשו באמצעות העדים הנ"ל תמונות שצולמו על ידם והמתעדות את מהלכי הבנייה עד סופה - ת/13 ות/8. לנאשמים אף נמסר צו הפסקת עבודות ביום 02.12.07 (ת/15) והם לא שעו לו והמשיכו בעבודות הבנייה.
שלושת המפקחים האמורים, ה"ה אדלר, זינגרמן וקליין, העידו כאמור בפני. עדויותיהם של כל השלושה הותירו עלי רושם אמין ביותר, הן לא קועקעו בחקירה הנגדית, הדו"חות והרישומים שערכו בזמן אמת מהימנים בעיניי והתמונות מדברות בעד עצמן, כשהדו"חות והתמונות מתעדים היטב ובפרוטרוט את מהלכי הבנייה של העבודות ללא היתר שביצעו הנאשמים במקרקעין, כמפורט בכתב האישום.
7. על פי מוצג ת/22, וכעולה מעדות מזכירת הועדה המקומית לתכנון ובנייה יהוד-מונוסון, הגב' חנה נגר, שהתרשמתי אף מאמינות דבריה של עדה זו, ביום 18.10.07 הוגשה על ידי הנאשמים לועדה המקומית לתכנון ובנייה יהוד - מונוסון בקשה להיתר בנייה לתוספות לבית מגורי הנאשמים וזאת על מנת לנסות ולהכשיר את הבנייה במקרקעין. עם הבקשה להיתר בנייה הגישו הנאשמים מפה מיצבית הנושאת את התאריך 11.08.05 וממנה עולה כי בשנת 2005 המבנים המתוארים בכתב האישום ובדו"ח הפיקוח של מר קליין משנת 2008 (ת/7) לא היו קיימים והדברים אומרים דרשני.
8. צודקת המאשימה בטענתה כי אם נעמיד את המפה המיצבית הנ"ל, משנת 2005, אל מול התשריט שצורף לכתב האישום ולדו"ח הפיקוח האמור משנת 2008 (ת/7), ניתן לראות בבירור כי במקום בו היתה קיימת במקרקעין בשנת 2005 סככה מעל שטח מרוצף, נבנתה וקיימת בשנת 2008 תוספת למבנה המגורים, המסומנת באות "א" במוצג ת/7 ובתשריט המצורף לכתב האישום - תוספת שהינה שטח מגורים והמהווה את הגדלתו של הבית המקורי שהיה במקרקעין.
9. מטעם ההגנה, ביחס לעבירות נשוא כתב האישום, העידו בתם של הנאשמים, הגב' איילת לוי והנאשם מס' 1.
שני העדים האמורים לא הכחישו במהלך עדויותיהם כי בוצעו על ידי הנאשמים העבודות נשוא כתב האישום, אולם טענו כי ביצוע אותן עבודות הבנייה היה מחוייב המציאות והדבר בוצע במסגרת צו הסרת סכנה שהוצא על ידי עיריית יהוד - מונוסון לבית הנאשמים.
טענה זו של הנאשמים לא יכולה לעמוד, משני טעמים חילופיים.
ראשית, היעלה על הדעת כי לשם חיזוק התקרה של המבנה הקיים, שלגביו ואך ורק לגביו התייחס צו הסרת הסכנה (ראה: מוצגים ת/24 ות/9) יגדילו הנאשמים באופן משמעותי את המבנה ?! ושנית, הגדלתו של המבנה הקיים הינה פעולה המחייבת הוצאת היתר בנייה.
עדויותיהם של בת הנאשמים והנאשם מס' 1 היו מתחמקות ולא היה בהן כדי לסתור את העובדות הפשוטות, שהתחוורו מראיות התביעה, לפיהן הנאשמים בצעו את העבודות המצויינות בכתב האישום במקביל לעבודות שבצעה חברת עמידר, לאור צו הסרת הסכנה שהוצא כלפיה על ידי עיריית יהוד- מונוסון לחיזוק או להחלפת גג ביתם המקורי של הנאשמים.
במקביל לעבודות שבוצעו על ידי חברת עמידר במקום, הנאשמים הרסו צריף וסככה שהיו קיימים במקרקעין ובנו במקומם את הבנייה המתוארת בכתב האישום - בניית מבנה מקורה בשטח של כ- 60 מ"ר, המהווה תוספת לבית מגוריהם המקורי של הנאשמים, וכן - בניית מרפסת מקורה בשטח של כ - 15 מ"ר.
10. הואיל ואין חולק (ראה : עדות הנאשם מס' 1 בעמוד 27 לפרוטוקול מול שורה 31) כי הנאשמים הינם בעלי זכויות השימוש והחזקה במקרקעין והמשתמשים בפועל במקרקעין מזה שנים רבות והואיל ואין חולק כי העבודות בוצעו על ידי הנאשמים (ראה : עדות הנאשם מס' 1 בעמוד 28 לפרוטוקול מול השורות 5-9 והמצוטט לעיל מעדות הנאשמת במסגרת ת/6), והואיל והנאשמים לא הוציאו היתר בנייה לעבודות הבנייה שבוצעו (אמנם הוגשה על ידי הנאשמים כאמור, במהלך עבודות הבנייה, ביום 18.10.07, בקשה להיתר בנייה - מוצג ת/22, אולם, כעולה ממוצג ת/10, זו סורבה על ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה יהוד - מונוסון עוד ביום 12.11.07 מאחר והבנייה שהתבקשה אינה תואמת את התב"ע החלה במקרקעין), לפיכך אין מנוס מהקביעה שהנאשמים הם האחראים לביצוע עבודות הבנייה המתוארות בכתב האישום בהתאם לסעיף 208 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, שבוצעו ללא היתר ובניגוד לאמור בסעיף 145 (א) לחוק הנ"ל.
11. הנאשמים העלו טענות הגנה מן הצדק, צורך וצידוק.